איך מתמודדים עם פגיעה בפרטיות?

מאת: עו"ד אלון סקר

"הזכות לפרטיות היא מהחשובות שבזכויות האדם בישראל… היא אחת החירויות המעצבות את אופיו של המשטר בישראל כמשטר דמוקרטי… שורשיה נעוצים עמוק במורשתנו היהודית" (בג"ץ 6650/04).

הזכות לפרטיות היא מזכויות היסוד הבסיסיות והחשובות במשפט המערבי ובמדינות דמוקרטיות. בישראל ישנה חקיקה ייעודית להגנה על הזכות לפרטיות במסגרת חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981. החל מ-1992 היא חלק מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ומעבר לכך היא נוכחת בחוקים נוספים ובאמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן.

הפסיקה הרחיבה את היקף הזכות לפרטיות אשר השתנתה לבלי היכר ב-25 השנים האחרונות עם הופעת/התחזקותהאינטרנט, הרשתות החברתיות, הטלפונים הסלולריים, האפליקציות השיתופיות ועוד.

מהי פגיעה בפרטיות?

כשם שהזכות לפרטיות הינה נרחבת, כך יש פנים רבות לפגיעה בה. החל מפגיעה בפרטיות בין צדדים "אזרחיים" (שני אנשים פרטיים) וכלה בפגיעה שמקורה בגופים מסחריים, בעלי מקצוע, מוסדות ציבוריים, בעלי/מנהלי מאגרי מידע ועוד. מעשים שונים יכולים לעלות כדי פגיעה בפרטיות, כגון:

• שימוש בשמו של אדם, בקולו או בתמונתו לטובת רווח.
• בילוש, הטרדה או התחקות אחר אדם באופן שיכול לעלות כדי הטרדה.
• ביצוע האזנות האסורות לפי החוק.
• צילום אדם ברשות היחיד.
• פרסום צילום של אדם ברבים כך שהדבר עלול לבזותו או להשפילו.
• פרסום צילום של אדם פגוע כך שאפשר לזהות אותו וכשהדבר עלול להביכו.
• העתקת תכנים שלא נועדו לפרסום.
• הפרת סודיות רפואית.
• שימוש בפרטי אדם שלא למטרה שלשמה נמסר המידע.
• מסירה או פרסום של דבר אשר הושג תוך כדי פגיעה בפרטיות.
• פרסום עניינים הנוגעים לצנעת הפרט של אדם לרבות בנושאים בריאותיים, עבר מיני, התנהגותו ברשות היחיד וכדומה.

תחת המונח "פרסום" בהקשר של פגיעה בפרטיות נכללים פרסומים מסוגים שונים לרבות פרסום בכתב, בדפוס, בעל פה, בהסרטה, בציור וכו'. זאת כל אימת שהפרסום הגיע לאדם אחר (ואפילו אם רק היה עלול להגיע).

פגיעה בפרטיות – התרופות בדיני הנזיקין

לצד העלבון והכעס על החדירה "למרחב הפרטי" (במובן הרחב של המושג), אדם שפרטיותו נפגעה יכול לנקוט בצעדים שונים. הןצעדים להפסקת הפגיעה בפרטיות לאלתר והן– כמובן – תביעה לפיצויים בשל עוגמת הנפש שנגרמה לו.

במקרים מסוימים פגיעה בפרטיות מהווה עבירה פלילית אשר יכולה להוליד תלונה במשטרה והליך פלילי. זאת, עד כדי כתב אישום כולל סנקציות המגיעות למאסר בפועל ופיצוי נפגע העבירה.

פיצויים בגין פגיעה בפרטיות

פגיעה בפרטיות היא עוולה נזיקית שלעתים קרובות קשה לכמת בכסף את הנזק שהיא הסבה לנפגע. לא בנקל יהיה ניתן להעריך מהו "שוויה" של פגיעה באדם שצילומו הפרטי נחשף ברבים או שפרטים על עברו נפוצו בחוצות.

על כן ובדומה לעוולות נזיקיות אחרות (כמו לשון הרע), חוק הגנת הפרטיות מאפשר הגשת תביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק. די בכך שהנפגע יוכיח כי פרטיותו נפגעה בכדי שהוא יהיה זכאי לפיצוי, ואין הוא מחויב להוכיח את הנזק הספציפי שנגרם לו.

סעיף 29א(ב) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (תיקון מס' 9) תשס"ז-2007קובע: כי סכום הפיצויים ללא הוכחת נזק יכול להגיע עד 50,000 שקלים, לפי שיקול בית המשפט. במקרים שבהם הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, החוק מתיר גם פסיקת פיצויי כפול של עד 100,000 שקלים- [סעיף 29א(ב)(2) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981]. דוגמאות למקרים שנדונו בערכאות תוכלו למצוא בסוף מאמר זה.

הקלות והגנות על נתבעים בתביעות פגיעה בפרטיות

הזכות לפרטיות הינה זכות יסוד חשובה אך היא לא עומדת "בחלל הריק". בדומה לזכויות יסוד אחרות היא יכולה למצוא את עצמה מתנגשת ואף נסוגה בפני זכויות אחרות. חוק הגנת הפרטיות קובע שורה של הגנות שיכולות "להתיר" פגיעה בפרטיות או למצער להפחית משמעותית את שיעור הפיצויים.

ראשית, החוק מעניק הגנה לפגיעה בפרטיות במסגרת "פרסום מותר". למשל, דברים שנאמרו בהליך משפטי, דברים שנאמרו במסגרת תלונה במשטרה, פרסום בישיבת ממשלה וכדומה (הרשימה הסגורה של הפרסומים המותרים נמצאת בסעיף 13 לחוק איסור לשון הרע). שנית, פגיעה בפרטיות מקבלת הגנה מסוימת כשהיא נעשית בתום לב ובנסיבות כמו (לא רשימה סגורה):

• המפרסם לא ידע על האפשרות שהוא מפרסם דבר שעלול לפגוע בפרטיות.
• המפרסם לא היה יכול לדעת שהוא מפרסם דבר שעלול לפגוע בפרטיות.
• המפרסם פגע בפרטיות מטעמים "מוצדקים" כמו חובה חברתית, מוסרית, חוקית או מקצועית.
• המפרסם ביצע את הפרסום לטובת הגנה על עניין אישי כשר.
• הפגיעה בפרטיות לא נעשתה דרך פרסום ברבים והייתה תוך כדי עיסוקו של המפרסם במהלך העבודה הרגיל שלו.
• דמות הנפגע הופיעה באופן אקראי בפרסום צילום ברשות הרבים.
• הפגיעה בפרטיות הייתה חזרה על דברים שנאמרו על ידי אחרים והמפרסם אף ציין את המקור שעליו הוא הסתמך.
• המפרסם ביקש לתקן את מעשיו על ידי התנצלות, פרסום הבהרה, הסרת הפרסום וכדומה (החוק מדגיש כי ההגנה הזו תלויה בכך שההתנצלות הייתה "מלאה ובלתי מסויגת").

ההגנות הנ"ל רלבנטיות גם לגבי ההחלטה "האם מדובר בפגיעה בפרטיות המצדיקה פיצוי?", וגם לגבי הפיצוי שייפסק ככל שהתשובה חיובית. במאמר מוסגר נציין כי במידה שהפגיעה בפרטיות נעשתה תוך הפרה של אתיקה מקצועית (למשל על ידי עורכי דין, רופאים או עיתונאים), אזי חזקה עליה שהיא לא נעשתה בתום לב.

כמה פיצויים מקבלים על פגיעה בפרטיות?

הפיצויים בגין פגיעה בפרטיות הם עד 50,000 שקלים ללא הוכחת נזק ועד 100,000 שקלים בפרסומים שנעשו מתוך "כוונה לפגוע". לצד זאת המחוקק קבע שיקולים לקולא שבית המשפט רשאי לקחת בחשבון בבואו לקבוע את סכום הפיצויים.

בין השיקולים הללו ניתן לציין למשל מצבים שבהם הפגיעה בפרטיות הייתה חזרה על דברים שנאמרו על ידי גורם שלישי (והמפרסם ציין את שם המקור עליו הסתמך), מצבים שבהם יוכח שהמפרסם לא התכוון לפגוע והתנהלות "מתקנת". לדוגמה, צעדים להפסקת הפרסום וחשיפתו, פרסום תיקון וכמובן פרסום התנצלות כנה ובלתי מסויגת.

דוגמאות למקרים

מאסר וקנס בעקבות הפצת תמונות עירום– אדם גנב טלפון סלולרי של שדרנית טלוויזיה מפורסמת, הפיץ שתי תמונות עירום שלה שנמצאו על המכשיר ואלה מצאו את דרכן במהירות לאין ספור ערוצים נוספים במדיה. בהליך פלילי כנגדו (שכלל גם אישומים בדבר גניבה ועבירות תנועה בעת הימלטות ממעצר), נגזרו על המפרסם שלוש שנות מאסר בפועל והוא חויב בתשלום קנס של 16,000 שקלים לנפגעת.

75,000 שקלים בגין פגיעה בפרטיות ברומן ספרותי – סופר שפרסם רומן ספרותי בעל אופי אוטוביוגרפי נדרש לשלם פיצוי בסך של כ-75,000 שקלים לאישה שהופיעה כ"דמות" ברומן אך שניתן היה לזהותה על ידי הקוראים. כפי שנאמר בפסק הדין: "בספר פורטו פרטים חושפניים ואינטימיים ביותר אודות האישה, כך שניתן היה לזהותה".

100,000 שקלים בגין הטרדה ורדיפת בעל לשעבר – אישה שהתגרשה מבעלה החלה "לרדוף" אותו עם פרסומים שונים, כולל דיווחים רבים למקום עבודתו על נטילת תרופות פסיכיאטריות. בית המשפט מתח ביקורת חריפה על הנתבעת, הוציא כנגדה צווי מניעה ופסק כי תשלם לבעלה לשעבר פיצויים בסך 100,000 שקלים.

לסיכום,

פגיעה בפרטיות יכולה להסב נזק נפשי, אישי, ציבורי וכספי. אדם שפרטיותו נפגעה רשאי בהחלט לנקוט בצעדים לתיקון העוול ומומלץ לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי.

שימו לב כי ישנה חשיבות רבה לאופן שבו מגבשים את עילת התביעה. גם ברמה של תיעוד הפגיעה בפרטיות (עם ראיות חותכות) וגם בדיאלוג מול המפרסם בדרישה לחדול מהמעשה או לתקן.

פנייה לעורך דין רלבנטית כמובן גם לצד השני שיכול להיות אדם או גוף שמתמודד עם טענות בדבר פגיעה בפרטיות, וכפועל יוצא מכך חשוף להליך משפטי העלול להסתיים בסנקציות כספיות, תשלום פיצויים ואפילו כתב אישום פלילי.

עו"ד אלון סקר הינו בעל משרד עורכי דין אשר מספק שירותים, בין השאר, בסוגיות של דיני נזיקין, לשון הרע, פגיעה בפרטיות וקניון רוחני.