מזונות ילדים במשמורת משותפת

מאת עו"ד אלון סקר

דיני המשפחה בישראל משתנים בקצב מהיר. החקיקה והפסיקה מנסות "להדביק" את השינויים החברתיים והדברים באים לידי ביטוי במזונות ילדים, בזמני השהות, וחשוב לא פחות –בהשפעה של המשמורת על קביעת שיעור המזונות החודשי.

המושג 'משמורת משותפת' הפך בשנים האחרונות לשכיחובמידה רבה לברירת מחדלבתיקי גירושין. יותר ויותר אבות רוצים מעורבות בחיי הילדים. הם כבר לא מחפשים להיות'אבא-לונה-פארק' שפוגש את הילדיםפעמיים בשבוע ובכל סופ"ש שני. גם האימהות בד"כ מעודדות את מעורבות האב בחיי הילדיםומחקרים מצביעים פעם אחר פעם על כך שמשמורת משותפת היא דרך המלך מבחינת טובת הילדים.

כשבית המשפט העליון ביטל את מזונות הילדים

ככל שהפכה המשמורת המשותפת לנפוצה, כך התרבו התיקים במסגרתם אבות ביקשו לקחת בחשבון את זמני השהות בקביעת מזונות הילדים. זאת מן הטעם הפשוט שהם נושאים בעלות גידולם באופן שווה לגרושתם. בתי המשפט לא נותרו אדישים והפסיקה הלכה והתפתחה.

המגמות הגיעו לשיא בפסק דין תקדימי שהתקבל בבית המשפט העליון ביולי 2017 בע"מ 919/15. פסק דין אשר קבע לראשונה שמשמורת משותפת יכולהלבטל כליל חיוב במזונות בהתקיים התנאים המצטברים הבאים:

• הילדים בני למעלה מ-5 (לא קטני קטינים).
• זמני השהות שווים.
• כושר ההשתכרות של ההורים שווה או קרוב לכך.

בית המשפט העליון קבע סייגים והתיר מקום רב לפרשנות, אבל המסר נקלט והסוסים ברחו מן האורווה. מאז ועד היום, בע"מ 919/15 נוכח היטב בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה ובערכאות הערעור, ולא רק בתיקי משמורת משותפת.

מהי משמורת משותפת?

כשהורים לילדים מתחת לגיל 18 מחליטים להתגרש, יש להסדיר את זמני השהות של הקטינים אצל כל אחד מהם. המענה המשפטי מבוסס על שתי אפשרויות מרכזיות:

• משמורת מלאה– קביעת הורה משמורן שהילדים יהיו בחזקתו במרבית הזמן וקביעת זמני שהות (הסדרי ראיה) להורה השני. בד"כ על בסיס של פעמיים בשבוע, לינה כל סופ"ש שני וחגים לסירוגין.
• משמורת משותפת – מצב שבו הילדים מחלקים את זמנם בין ההורים ביחסשווהאו דומה לזה. יישום מוצלח של משמורת משותפתדורש שיתוף פעולה ביןההורים ותקשורת טובה ומכבדת, לרוב מדובר על מגורים סמוכים לנוחיות הילדים מבחינת קרבה לשני ההורים, לחברים, מוסדות חינוך, חוגים וכו'.

כיצד מחושבים מזונות ילדים?

סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 קובע כי "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו".

המשמעות היא שכל אדם חייב במזונות ילדיו לפי המשפט הדתי הרלבנטי– יהודים בהתאם לדין העברי, מוסלמים לפי הדין השרעיוכו'. מעבר לכושר ההשתכרות של ההורים, מזונות ילדים יהודים נקבעים לפי שני פרמטרים מרכזיים – גיל וחלוקת צרכים למזונות הכרחיים ומזונות "מדין צדקה":

• עד גיל 6– חובת המזונות מוטלת לחלוטין על האב מדין תורה ללא קשר להכנסותיו ורכושו.
• קטינים בני 6-15 –האב חייב במזונות ההכרחיים של הילדים והאם משתתפת עמו במזונות שאינם נחשבים הכרחיים ("מזונות דין צדקה") במידה שידה משגת.
• קטינים בני 15-18– כל הוצאות הילדים הן מ"דין צדקה" וההורים נושאים בהן באופן שווה.
• גיל 18-21– בישראל שבה רוב הילדים משרתים בצבא או בשירות לאומי, גם לאחר היותם בגירים, נהוג לקבוע מזונות בשיעור של 33% עד לגיל 21.

קביעת מזונות תלויה ביכולת ההשתכרות של ההורים ורמת החיים שהקטינים הורגלו אליה. חשוב להביןשיכולת ההשתכרות נקבעת לא רק מניתוח שכר אלא גם תוך בדיקת פוטנציאל השתכרות.

כלומר, נשאלת השאלה כמה ההורים יכולים להרוויח אם ימצו את כושר ההשתכרות עד תום. בחינת פוטנציאל ההשתכרות נעשית ע"י ניתוח הכנסות עבר, נכסים בבעלות, עלייה צפויה בשכר (למשל, אדם שמתגרש בתחילת קריירה שצופנת בחובה משכורות גבוהות בעתיד), השכלה, הכשרות ועוד מאידך, לעיתים, קיימת התחשבות גם בפן ההפוך – (דוגמא פיטורין בזמן ההליך).

השפעת משמורת משותפת על מזונות הילדים – עבר, הווה ועתיד

איך הגענו עד הלום? פסק הדין בעליוןלא התקבל בחלל הריק. בתי המשפט לענייני משפחה דנו רבות בסוגיה ובשורה של פסקי דין הפחיתו מזונות ילדים במשמורת משותפת.

בין פסקי הדין הבולטים ניתן לציין פסק דין שהתקבל לפני כ-15 שנה בבית המשפט המחוזי בחיפה על ידי כב' השופטתיעלוילנר (ע"מ 318/05). שם נקבעה הפחתה של כ-25%משיעור המזונות במקרה של משמורת משותפת על ילדים שאינם קטני-קטינים.

פסק דין נוסףשהתקבל ב-2014 בבית המשפט המחוזי מרכז, קבע שישנם אפילו מקרים בהם הנסיבות מאפשרות הפחתה של 50% בשיעור המזונות (עמ"ש 25027-02-14). בפרט בהוצאות הקשורות לגידול הילדים והמדור (קורת הגג) שבהן האב נושא מתוקף המשמורת המשותפת.

קו פרשת המים הוא פסק הדין בע"מ 919/15 אשר מצד אחד קבע הלכה ברורה ומצד שני לקונה פרשנית. עורכי דין ומלומדים מרבים להגדיר את הסיטואציה שנוצרה כ"כאוס". פסיקות סותרות ניתנות בערכאות השונות ולעתים "נהפכות" בערעורים המגיעים חזרה לבית המשפט העליון.

מה המצב כיום? למרות שמזונות נקבעיםלפי נסיבות ספציפיות, ההלכה מבית המשפט העליון היא המחייבת. אם הצדדים הורים לקטינים מעל גיל 5, מקיימים משמורת משותפת ויכולת ההשתכרות שלהם שווה, אזי המזונות יופחתו ואף יבוטלו.

ישנם כמובן מקרים רבים שלא נופלים בתוך הַסְּכֵמָה הבסיסית ומהווים פתח לפרשנות ספציפית. למשל, מחלוקות באשר לשוויון בפוטנציאל ההשתכרות של ההורים בראייה הצופה את פני העתיד, פערים משמעותיים ביכולת הפרנסה העצמית של ההורים בנפרד כתוצאהלמשל מבעלות על נכסוכדומה.

מבט לעתיד. דיני המשפחה נעים בכיוון של שוויון מגדרי. עם העלייה בשכר הנשים וצמצום הפערים המגדריים, ועם הפיכתה של המשמורת המשותפת לנפוצה ושכיחה, סביר שתנוע המגמה לקביעת מזונות באופן ראוי, שוויוניוהוגן.

המשמעות לגבי הורים שהתגרשו לפני יולי 2017

אחד הנושאים המורכבים של בע"מ 919/15 הוא מעמד הורים שהתגרשו לפני הפסיקה התקדימית. בפרט אבות שנדרשו לשאת במזונות ילדים בשיעור גבוה בד בבד עם משמורת משותפת ויכולת השתכרות דומה לאמא.

מתוך עקרונות של וודאיות ו"סופיות הדיון"ומכיוון שהורים מסתמכים על פסיקת מזונות בניהול חייהם וחיי ילדיהם, הפחתה או הגדלה של מזונות ילדים תתקבל רק ב"שינוי נסיבות מהותי" (למשל, מצב רפואי קשה שלא מאפשר לאב להתפרנס ולזון את ילדיו).

בתי המשפט "הוצפו" בתביעות של אבות להפחתת מזונות מתוך טענה כי פסק הדין בעליון עולה כדי "שינוי נסיבות מהותי", ובמקרים רבים נענו ושיעור המזונות הופחת בדיעבד.

כמה מזונות תשלמו? חשוב להתייעץ.

פסיקת בית המשפט העליון הייתה דרמטית אבל גם לאקונית ונתונה לפרשנות. הבחינה לגבי המשמורת המשותפת והמזונות לא זהה ממקרה למקרה ולעתים יכולה להגיע לתוצאה שונה בפני שני שופטים אחרים.

חשוב להיוועץ בנושא עם עורכי דין העוסקים בתחום ואשר בקיאים באופן ייחודי בקשר שבין משמורת משותפת למזונות ילדים. בין אם הכיוון הוא חתימה על הסכם גירושין ובין אם הליך מלא בערכאות.

עו"ד אלון סקר במסגרת פעילותו האקדמית, חקר לעומק את המתח שבין משמורת משותפת ומזונות ילדים.